הכרעת דין בתיק ת"ד 3049-03-09

בתאריך ביום 05.05.08 בשעה 22:50, נהג הנאשם במונית מסוג סיאט בחיפה בשד' אבא חושי מכיוון כללי האוניברסיטה לכיוון כללי מרכז חורב, נכנס לצומת מרומזר עם רחוב בירם ופגע ברכב מאזדה נהוג בידי  מר' וייל פרידריך אשר פנה שמאלה משד' אבא חושי לרח' בירם. כתוצאה מהתאונה נפגעו הנאשם ומר וייל וניזוקו שני כלי הרכב . 

עובדות אלו אינן שנויות במחלוקת.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של  אי ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה רשלנית וגרימת נזק לרכוש וחבלה לגוף.

הנאשם כפר באשמה וטען כי  נכנס לצומת בחסות האור הירוק.

ההדגשות בהכרעת הדין אין במקור.

דיון והכרעה

למעשה שנויה במחלוקת אך ורק השאלה מי מהרכבים עבר באדום ומי בירוק. אופן התרחשות התאונה ותוצאותיה אינם שנויים במחלוקת.

מי מהרכבים עבר באדום ומי בירוק

1.         לאחר שעיינתי בראיות שהוגשו ושמעתי העדויות בתיק הגעתי לכלל מסקנה כי הנאשם נכנס לצומת בניגוד לאור האדום בכיוון נסיעתו ומר וייל נכנס לצומת באור ירוק.

עדותו של מר פרידריך וייל

2.         מר וייל העיד כי הגיע לצומת כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו שמאלה לרח' בירם היה אדום, עמד בנתיב השמאלי ומימינו עמד רכב נוסף. לאחר  שהרמזור בכיוון נסיעתו התחלף לירוק החל בפנייה שמאלה במהירות איטית ונפגע מרכבו של הנאשם אשר העיף אותו על אי התנועה (עמ' 5 ש' 19-9 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית לא יכול היה לומר באם הרכב שעמד מימינו החל אף הוא בנסיעה (עמ' 6 ש' 2-1 לפרוטוקול).  מסר כי זכר את הנאשם צועק עליו שעבר באדום. שלל את טענת הנאשם לפיה סילק מהמקום עדת ראייה וכן שלל את טענת הנאשם לפיה בזמן התאונה הולכת רגל חצתה את רח' בירם במסלול נסיעתו (עמ' 6 ש' 17-13 לפרוטוקול). שלל היכרות קודמת בינו לבין עדת התביעה הגב' שגית. ציין עת נכנס לצומת באור ירוק דלק אור ירוק גם לנוסעים ישר לכיוון האוניברסיטה והבחין לראשונה ברכבו של הנאשם בזמן הפגיעה מאחר והסתכל לכיוון נסיעתו בעוד שהפגיעה היתה מהצד (עמ' 6 ש' 30 - עמ' 7 ש' 2 לפרוטוקול).

3.         עדותו של מר וייל עשתה עלי רושם אמין. עדותו לא נסתרה בשום שלב. בהקשר זה, הנאשם עצמו לא הפנה במסגרת סיכומיו לסתירות כלשהן בעדותו של מר וייל. בנוסף, עדותו של מר וייל מתיישבת  גם עם עדותה של עדת התביעה שגית רודוי  כפי שאפרט בהמשך.

עדת התביעה הגב' שגית רודוי

4.         העידה כי הגיעה לצומת ועמדה בנתיב הימני לפנייה שמאלה. משמאלה עמד רכב נוסף: "שנינו חיכינו לרמזור לנסוע שמאלה. הרמזור התחלף... לירוק נסענו שמאלה. אני בגלל שעמדתי בנתיב הימני נדמה לי שהמסלול שלי היה יותר ארוך, ראיתי בזוית העין את המונית נכנסת לתוך הצומת..." (עמ' 11 ש' 17-13 לפרוטוקול). בהמשך חזרה וציינה כי הרמזור בכיוון נסיעתה שמאלה היה בוודאות ירוק (עמ' 12 ש' 1 לפרוטוקול).

לשאלה כיצד לא נפגעה בתאונה, העריכה כי מסלול נסיעתו של מר וייל היה קצר יותר ועל כן הגיע ראשון לנתיב נסיעת הנאשם.

5.         עדותה של הגב' רודוי עשתה עלי רושם אמין ולא מצאתי בה כל סתירות.

לא מצאתי ממש בטענת הנאשם לפיה העובדה שלא נפגעה בתאונה מלמדת כי גרסתה אינה הגיונית. מסלול נסיעתה היה מימין לרכבו של מר וייל וקצב התקדמותם לתוך הצומת היה שונה משני טעמים: ראשית, רכבו של מר וייל שנסע במסלול הפנימי הקצר ממסלולה של הגב' רודוי. שנית, הגב' רודוי העידה כי עת הבחינה בנאשם האטה מהירותה (עמ' 12 ש' 25 לפרוטוקול). בנסיבות אלו רכבו של מר וייל נכנס ראשון לנתיב נסיעת המונית בעוד שרכבה של הגב' רודוי נותר מעט מאחור ולא נפגע בתאונה.

מדובר בעדה אובייקטיבית שאין לה עניין במי מהנהגים המעורבים. לא מצאתי ביסוס לטענתו של הנאשם לפיה לחיצת הידיים בינה לבין מר וייל מלמדת על קשר קודם ביניהם. גם מר וייל וגם הגב' רודוי לא זכרו לחיצת ידיים שכזו אם כי מר וייל לא שלל אפשרות זו והסביר כי: "מאוד יכול להיות שלחצתי את ידה כאות תודה על כך שהיא באה והייתה מוכנה לספר את מה שהיה ולא היתה פסיבית" (עמ' 6 ש' 23-21 לפרוטוקול) - מדובר בהסבר הגיוני. הגב' רודוי העידה בהקשר זה: " אני לא מכירה אותו, אני ממש לא זוכרת שלחצתי לו יד. התקשורת היחידה שאני זוכרת זה שאני השארתי לו את הטלפון ואמרתי שיכולים לפנות אלי אם יש שאלה" (עמוד 13 שורות 17-18). 

בנוסף, התרשמתי מכנות דבריה של הגב' רודוי  אשר אמרה לנאשם:  "אין לי שום רצון או עניין לפגוע בך ובפרנסה שלך. הייתי מעדיפה לא להיות פה ולא לתת את העדות כלל" (עמוד 12 שורות 29-30 בפרוטוקול). בהקשר זה יצוין כי הגב' רודוי הובאה בצו הבאה ובוודאי שלא בקשה לעזור למר וייל וניכר היה כי אין לה כל עניין בתוצאות המשפט.